אהלן אהלן! ניתוחים סטטיסטים!. לא תמיד קל, לא הכי נעים, אבל נתקלנו בזה בסוף התואר, שרצינו לפרסם מאמר, שהיינו צריכים איזה בדיקת מובהקות בארגון או בכל קונסטלציה אחרת.
בכתבה הבאה נדבר קצת על סוגים של ניתוחים סטטיסטיים. נראה מתי עושים את הנפוצים שבהם, ולמה כל סוג רלוונטי.
באופן ספציפי, אני רוצה לתאר כיצד נראים ניתוחים סטטיסטיים לעבודה אקדמאית. אם תזה, דוקטורט, או מאמר שאתם רוצים לפרסם.
קודם כל, פרק השיטה. פרק השיטה הוא הפרק השני בעבודת סוף תואר (אחרי פרק המבוא / סקירת ספרות). בפרק זה אנחנו מספרים לקוראים בעצם מה עשינו בתכלס במחקר שלנו, איך הגענו לנבדקים, כמה נתונים אספנו. הניתוח הסטטיסטי נכנס בפרק השיטה בשלוש מקומות שונים:
1.תת פרק נבדקים: כאן נכתוב כמה נבדקים אספנו, כמה מתוכם גברים / נשים, מה הגילאים של הנבדקים, מה רמת ההשכלה / ההכנסה / הדתיות שלהם ועוד. הבנתם את הראש נכון? נתאר את הנתונים הדמוגרפיים של המדגם. לרוב, חלק זה ילווה בטבלה גדולה ומלל.
2.מהימנות פנימית: כל שאלון שנשתמש בעבודה, נצטרך לבצע מבחן למהימנות פנימית (אלפא של קרונבך) כדי לציין שאכן שהשאלון שהשתמשנו בו הוא טוב ואפשר להמשיך להתקדם במחקר. את המשפט נמקם מתחת לתיאור השאלון עצמו "\במחקר הנוכחי שאלון הלכידות הקבוצתית נמצא כבעל מהימנות כעקיבות פנימית גבוהה (α=0.88)".
3. תת פרק ניתוח נתונים: הפסקה שסוגרת את פרק השיטה, ומעבירה את הקוראים (הרבים, מלא אנשים יקראו את העבודה שלכם, ברור) אל פרק הממצאים נקראת "ניתוח נתונים" או "עיבודים סטטיסטיים". בתת פרק זה נתאר איזה מבחנים סטטיסטיים אנחנו הולכים לבצע בפרק הממצאים בשביל לבחון את השערות המחקר שלנו, ובאיזה תוכנה סטטיסטית השתמשנו בעבודה.
דוגמא:
"הניתוחים הסטטיסטיים במחקר הנוכחי בוצעו בעזרת תוכנת SPSS גרסה 25. ראשית, הנתונים של שתי קבוצות ההדרכה, הן הפרונטלית והן המקוונת, אוחדו לכדי קובץ נתונים אחד. לאחר מכן, בוצעו מבחני חי בריבוע ומבחני t לבחינת ההבדלים הדמוגרפיים בין שתי הקבוצות. שאלות המחקר בנוגע להבדלים בין שתי קבוצות המחקר נבחנו בעזרת מבחני ANOVA ו – MANOVA ושאלת המחקר בנוגע לקשר בין משתני חוויית הקבוצה לחששות ולתמיכה בתקופת הקורונה נבחנה באמצעות מתאמי פירסון."
מכאן אנחנו עוברים ממש לפרק הממצאים, גם לו יש תבנית ברורה ואחידה בדרך כלל.
הוא מתחיל בסטטיסטיקה תיאורית, ממוצעים וסטיות תקן של כל משתני המחקר.
משם עוברים למטריצת מתאמים (פירסון או ספירמן) המתארת את הקשרים בין כל המשתנים שלנו.
ומשם סוף סוף לבדיקת ההשערות- מבחני t, רגרסיות מסוגים שונים, ניתוחי מודלים בPROCESS ועוד המון אפשרויות.
אם רוצים לראות דוגמאות לניתוחים שכאלו, או סתם לקרוא על ניתוחים סטטיסטיים יותר בהרחבה,
מוזמנים להיכנס לאתר שלי
שיר לרנר, יועץ סטטיסטי מומחה
סיגמא- ייעוץ סטטיסטי וניתוח נתונים
